התובנות שלי מהסדנא של אסתר פרל,
בגידה היא אחד הנושאים היותר רגישים וכואבים בזוגיות. לא פעם ולא פעמיים נפגשתי עם זוגות המגיעים אלי שבורים בעקבות הגילוי. לאחרונה ממש, תורגם לעברית סיפרה החדש של המחברת אסתר פרל המתמקד בנושא זה. כל מי שמכיר אותי יודע כי אני מאוד אוהבת את העבודה והגישה של הפסיכותרפיסטית והגורו הבינלאומית לזוגיות, אסתר פרל. ההרצאות שלה בטד בנושא תשוקה או בגידות הפכו לחלק מהמידע שאני מעבירה לכל מי שמחפש תשובות בחדר הייעוץ. הגישה שלה היא חדשנית ופורצת גבולות ובעיקר מתחברת להרבה מהאני מאמין שלי כיועצת זוגית ומינית.
באוניברסיטה לימדו אותנו כי עלינו להיות לא שיפוטיים ולהסתכל על זוגיות ומיניות דרך עדשה רחבה ואפילו עד מאוד. זה תהליך שלעיתים לוקח זמן רב, כי כולנו מגיעים עם גישות שונות וחלקן שיפוטיות כי הן מבוססות על המציאות שלנו ומה שחווינו. עם זאת לאחר תהליכים לימודיים רבים המשלבים גם תרגילים חווייתיים והרבה איבוד עצמי על חוויות אישיות, הגעתי למקום בו אני באמת מתסכלת על המקומות הכי רגישים של זוגות בעין לא שיפוטית וזה כולל גם את נושא הבגידה.
כשאני מייעצת לזוגות המתמודדים עם גילוי הבגידה, הגישה שלי אל מול הזוג העומד במשבר היא להסתכל עליהם כאל זוג העובר משבר, לא רק על צד אחד. לא לכל זוג יש רצון לשקם ולהישאר יחד לאחר בגידה, לעיתים הם מגיעים אלי בשביל לשקם, אך לעיתים בכדי לעזור להם לקבל תשובות ולהיפרד. אני זוכרת שאסתר פרל דיברה על הבושה החברתית שיש בנושא זה, ואני מאוד מתחברת לדבריה. היא הסבירה כי פעם הבושה הייתה מסביב לנושא הגירושים, דבר שהקשה על אנשים להתגרש. היום זה קיים מסביב לנושא הבגידה. אסתר פרל מסבירה שאם הבעל או האישה החליטו לסלוח לפרטנר שלהם על מעשה כזה ולהישאר, הם חשים בושה לספר זאת לסביבה שלהם. לבגידה יש סטיגמה חברתית כה שלילית עד כי גם אם אנו לא רוצים להתגרש, הלחץ החברתי לעשות זאת יגרום לנו לשמור על סודיות רבה ואף ריחוק מחברים מסוימים או בני משפחה.
פרל כתבה את סיפרה החדש, הנקרא סיפור מהצד-בחינה מחודשת של הזוגיות המודרנית, לאחר שנים של טיפול בזוגות המתמודדים עם סיפורי בגידה. בניגוד לתפיסות המוכרות לנו בחברה כי מי שבוגד עושה זאת כי רע לו או לה בזוגיות או כי הם מחפשים סקס, פרל משקפת לנו מציאות אחרת. היא מראה לנו כי לא תמיד בוגדים כי רע בזוגיות. בסדנא של אסתר פרל, קיבלתי תובנות נוספות בהקשר זה, המתחברות למה שאני רואה בחדר הייעוץ על בגידות: לא מעט פעמים החיפוש אחר מערכות יחסים חיצוניות מגיע מהמקום האישי של האדם עצמו, לדוגמה הצורך להשלים משהו מיני שלא חווה בעבר מעולם כי הוא בזוגיות שנים. אסתר פרל מציינת כי לעיתים זה קורה לאחר התמודדות עם אובדן של מישהו יקר אך לעיתים זה גם מגיע מהמקום ההרפתקני המחפש לחוות משהו חדש, כי שנים הוא לא הרגיש זאת.
בוודאי שיש אנשים שבוגדים מסיבות שכן קשורות לאופי הזוגיות כמו תחושה של אי הכלה או הבנה על מי אנחנו על ידי בן/ת הזוג שלנו או ריבים בלתי פוסקים ואי שקט, או חיפוש אחר תחושה של האהבה או מיניות כי היא לא מורגשת. אני לא מצדיקה את הבחירה לבגוד (וגם לא אסתר פרל כפי שהיא מדגישה בסדנא). עם זאת, אני יודעת שבגידות מתרחשות בקרב המון זוגות, צעירים או מבוגרים,, לאחר שנה או שנים של נשואים, הטרוסקסואלים או הומוסקסואלים, וכי יש אין ספור סיבות המובילות לכך.
ללא ספק כמעט כל גילוי של בגידה הוא גילוי מכאיב המערער את האיזון של הקשר, לעיתים עד למקום של פרידה. שמעתי על לא מעט סקסולוגים מסביב לעולם שמנסים למצוא את האמצע והאיזון בין זוגיות או נישואים מודרניים להקטנת תופעת הגירושים ההולכת וגדלה, ואולי בעקיפין גם את הבגידות. חלקם ממליצים על פתיחת הקשר המיני, חלקם אומרים כי בגידה צריכה להיות חלק מקובל בתוך מוסד הנושאים וחלקם ממליצים על שדרוג המוסד על ידי גמישות במונוגמיה (מונוגמיש-גמישות בתוך המונוגמיה ללא אנשים אחרים). עם זאת, אסתר פרל מציינת שבגידה קיימת מהיום שמוסד הנישואים קיים.
חשוב לי בבלוג זה לנסות לזרוע אור על דרך ההסתכלות של אסתר פרל בנושא זה. לכן אני מתחילה בהמלצה לקריאה של הספר שלה, סיפור מהצד, הוא באמת מרתק. בנוסף, אני רוצה לומר כי ניאוף לא מחייב סוף. זו אולי הגישה השנייה אליה אני מכוונת. אני בהחלט מודעת לעובדה כי זו גישה הדורשת ראייה דרך עדשה מאוד רחבה, את אותה העדשה שנתנו לי במהלך הלימודים. אני יודעת כי גישה זו דורשת מסע אישי הדורש הרבה גילוי עצמי ואומץ בכדי אך זה עוזר לגלות את המקור לתפיסות שלכם לגבי בגידה. לאחר מכן, אני ממליצה לקחת קצת זמן לעיכול, להפנמת התובנות ולראות מבעד לעדשה הרחבה יותר האם מתאים לכם שיקום זוגי או פרידה.
לתאום פגישת ייעוץ אתם מוזמנים לכתוב לי shellyvarod@gmail.com